איך לייצר האטה בחיינו?

Photo credit Simon Rose

איך מייצרים האטה בחיינו ולמה כדאי לנו?

התוודאנו בתקופת הקורונה בעצירה כמעט מוחלטת של המשק, העולם, השמיים והאדמה. הכל שקט, נעצר והואט. חיות רבות חזרו לטבע, אנשים רבים שיתפו במתנה שניתנה-

הרשות לעצור!

רבים שינו קריירה או גילו כמה נעים להם להאט, לעכל, לנוח. לרבים אחרים העצירה והאטה היתה לא נוחה, מפחידה ומאימת..

אז איפה למדנו למהר כל כך?

• התנהלות העולם האנושי מסביבנו מהירה, עולם שבו אנחנו רוצים הכל ומהר.

• תרבות אנושית שמונעת לכיוון תוצר ותוצאה כמותית מיידית.

• תרבות אנושית שרצה אחרי צמיחה וגדילה ללא התיחסות למשאבי העולם.

• טכנולוגיות מודרניות בשניה מספקות לנו ידע עצום, קנייה מכל סוג...

• רשתות חברתיות, הכרויות, הודעות הכל בלחיצת כפתור ומהירות.

• כבישים, רכבים, אוכל, מין הכל בהישג יד מהיר ורגעי.

לכל אחד מאיתנו קצב פנימי אחר אך אנחנו לרוב רחוקים מהמקצב שלנו מסיבות שונות ומורכבות.

• למדנו מהסביבה והחברה שמהר זה טוב, חכם, יעיל וכו.

• מח המראה שלנו מתאים את עצמנו לסביבה האנושית בה אנו חיים, אנחנו יצור אמפטי בבסיסנו ומתאימים עצמנו לסביבה.

• לאורך ההתפתחות המוטורית, נפשית, קוגנטיבית שלנו, הקצב האישי שלנו לא כובד

• טראומות מוציאות אותנו מהמקצב האישי.

• טראומות רב דוריות וקולקטיביות אנחנו בעצם כבר נולדים עם מקצב פנימי בחוסר סינכרון.

מה התנועה הקיימת, במה משרת אותנו הצרוך הפנימי למהר?

• שאנחנו ממהרים אנחנו מדלגים על משהו, נעים מכאן לשם במהירות בין המעברים,

• מבלי רגע של שהייה.

• התרגלנו לכך שעשייה מעסיקה אותנו, אפשר לומר במידה לפעמים מנתקת אותנו מהכאן ועכשיו הפנימי שלנו לטוב ולרע.

• השהייה בכאב, ברגש, ובתחושה לא נעימה לנו, מציפה, משתקת, מאיימת על הרגשת הביטחה הפנימית.

• הנטייה של בני אנוש היא לנוע מכאב (מודע או לא) לעבר עונג(כל דבר שהוא לא הכאב הרגעי).

למה טובה לנו האטה?

לרוב המהירות היא סימפטום המידע אותנו שמערכת העצבים הסימפטתית בפעולת מצב של לחימה, הישרדות, תגובתיות, בריחה, יש התנעה במערכת.

האטה קשורה לרגולציה ולמערכת הפרהסימפטתית, בה יש עיבוד, הרפיה, רגיעה.

במצב בו הגוף נע באופן מודע בין מערכת ההתנעה לפעולה,לבין מערכת הלרגולציה והרגיעה, אנחנו מתחילים לחזור למקצב האישי שלנו, אנחנו מתחילים להכיר את עולמנו הפנימי, לאשר ולהביא נוכחות מרגע לרגע.

לעכל את החיים, לנוח שצריך, להזין את גופנו באוכל מזין, לבחור את תגובותינו לעצמנו ולסביבה.

אנחנו בעצם לומדים למלא את הבטריות שלנו שאנחנו בעשייה ולשמור על חיוניות גבוהה.

אני מאמינה שכשאנחנו מתרגלים האטה, ולומדים עצמנו, מפתחים קשר ומיומנות, כישורים פנימיים. אפשר להיות מהירים גם בהאטה.

האטה שאני מדברת אליה היא לא בניגוד למהירות.

נהפוך הוא, האטה מאפשרת חיוניות, דיוק, תבונה, ההספק שלנו יכול להיות גדול הרבה יותר.

איך מייצרים האטה בחיינו?

יש היום הרבה כלים לתמוך בנו:

מיינדפולנס, מדיטציה

תרגילי הקשבה

נשימות

הליכה

אומנות

תפילה

שהייה בטבע ועוד.

אך אני מאמינה בתהליכים אורגניים, בהם אנחנו לא מעמיסים על המערכת מבחוץ במטרה לשנות עצמנו כי איך שאנחנו זה לא טוב. יש פה סכנה שאנחנו עוקפים אינטליגנציה פנימית חשובה ומיידעת.

"הפתרון הוא לא לחפש דרך מוצא. הפתרון נמצא בקשר וההתייחסות לתנועה הפנימית. ברגע שזו תהפוך לתנועה מודעת, היא תשתנה מעצמה" (תומאס הבל).

הצעד הראשון הוא לשים לב לקצב בו אנחנו חיים את חיינו בצורה מודעת, לבחון בסקרנות איך ניראת ומה מהירות התנועה שלנו בעולם?

מתוך הצעד הזה בצורה אורגנית יבחרו כלים שיעזרו לנו לטפח את ההאטה ואת המנעד בין התנעה להרגעה.

היום למדנו בקיטאידו שיעור בודג'יסו (אומנות לחימה) תנועה חדשה.

צעד ––> סגירה–––> צעד.

נראה פשוט,

צעד שבשטח הוא מהיר, אבל במהירות יש מרווח להאטה.

הכנה - צעד - סגירה:קרקוע,פתיחות, התרחבות - נופלות לתוך הצעד הבא מתוך האטה פנימית בה אני בקשר תמידי עם הגוף הבו (מקל) והסביבה.

באהבה

עידית