top of page
חיפוש

הגיל שמעבר - גיל הבשלות?

עודכן: 28 בפבר׳ 2023


מנופאוזה - גיל התבונה שער הזהב להתפתחות, בגרות וריבונות


גיל המעבר מסמן את סופה של הפוריות האישית שלנו והמעבר למנהיגות בוגרת ללא הסחת-דעת, מסורה וחכמה, שילדינו, ונכדינו ,כדור הארץ וכל יושביה כל כך זקוקים לה.


למרבה הצער, אנו חיים במערכת חברתית המקדמת את הרעיון של "להיות צעירה לנצח".

בחברה כזו, המבוגרים והקשישים נתפסים כפחות בעלי ערך, כי הם כבר לא תורמים לחברה באותה מידה, הם כבר לא מייצרים, או יוצרים פחות( כביכול לכלכלה הם רק עולים כסף, פנסיות, בריאות) .


כבר מילדות, כעדות למעבר שהאימהות שלנו חוות, אנחנו גדלות עם הידיעה שבגיל המעבר אנחנו (ומשפחתנו) חייבות לשאת צרור של תסמינים שליליים במהלך הירידה הבלתי נמנעת של אסטרוגן ופרוגסטרון.

אולי מתלווה לכך גם מידה של עצב המשקף סוף תקופה, כמו גם את התנועה לקראת הזדקנות ומוות. בנוסף, רבות מאיתנו חוות תסמינים פיזיים כמו יובש בנרתיק, גלי חום, עצבנות, נדודי שינה, כאבי ראש, חרדות ועוד.


הידעתן שיחד איתנו הנשים, יש מספר קטן של יונקים שכמונו חוות תקופה של הפסקת הפוריות שלהן?

 

הלווייתנית הקטלנית -האורקה

Photo credit Marnock

מחקרים בלווייתנים מגלים לנו שכנראה שהפסקת הפוריות היא התפתחות אבולוציונית שאינה קשורה לאי ייצור ביציות בשחלות.


בעוד שרוב הזכרים מתים בשנות ה-30 או ה-40 לחייהם, נקבות האורקה חיות עד ומעבר לגיל 80.

כדחף אבולוציוני, הן מפסיקות לבייץ וללדת, בכדי שיוכלו להתרכז רק בהובלת הדור הצעיר, להבטיח את הקיימות וההמשכיות העתידית.


בעוד שבנותיהן עסוקות בבריאת הדור הבא ודואגות להמשכיות יצירת הקהילה, האורקות הבוגרות חופשיות להוביל את הקהילות שלהן למקום מבטחים, ולהדריך אותן למקורות מזון חשובים.

הניסיון והחוכמה של הסבתות הן שעושות את ההבדל בין חיים למוות במים קפואים.


אני רוצה להזמין אותך להסתכל על גיל המעבר מזווית אחרת.

גיל המעבר - מתנת גיל הבשלות

 

גיל הבלות – גיל הבשלות

ברמה האבולוציונית, אולי אנחנו לא כל כך שונות מהאורקה .

בגיל המעבר, עם הפסקת הביוץ הנשי אולי גם אנחנו נקראות להפנים את החוכמה שפיתחנו ואת והכישורים שלנו כדי לרפא ולהעמיק את הקשר שלנו לעצמנו, לקבל אחריות אישית ובגרות כך שנוכל להנהיג את הקהילות שלנו, המשפחה, קהילה מקומית, בינלאומיות


אם עד עכשיו מטרת הדימום החודשי הייתה פריה, יצירה החוצה למטרת התרבות. עכשיו במקום לזרום החוצה היא מאין נספגת בגוף.


כאילו שחוכמת הדם האינסופית של החיים נספגת כעת פנימה, מטפחת, מחזקת את גופנו מעשירה אותנו, כך שנוכל להוביל הלאה את האנושות העתידית לעבר עולם בר-קיימא ומכיל, באופן שתומך וכחלק בלתי נפרד מהביוספרה, המקדם ומפתח את המודעות שלנו, ואת האבולוציה של המין האנושי.


אם במהלך גיל ההתבגרות ההתפתחות העיקרית היא הורמונלית, פיזית, קוגניטיבית, ובמידה רגשית, בתהליך של טרום גיל המעבר כאשר המערכת ההורמונלית משתנה שוב, עיקר ההתפתחות היא רגשית, רוחנית, נשמתית. וכתוצאה מכך בשלות.

מה עכשיו?

תהליכי התפתחות בחיים מלמדים אותנו שתמיד ישנן תקופות מעבר ׳בין לבין׳:


כבר לא ילדה אך עדיין לא בת מתבגרת.

כבר לא טין-אגייר ועדיין לא אישה צעירה.

תשעה חודשי לידה, הריון, אך עדיין לא אמא.


גם לנו ניתנו שנים להסתגלות, השנים בהן אנחנו בתוך המעבר עצמו.

אלא הם הגשרים, ההזדמנויות לרפא, להתחדש, להתפתח ולהתבגר.


הדרך

התסמינים מתחילים שנים לפני הפסקת הפוריות (מנופאוזה). החוויה היא מאוד אישית ושונה מאישה לאישה, יתכן גם הבדל בין נשים שילדו ואלו שלא.


שלב א' - תחילת השינוי

טרום גיל המעבר, אנו שמות לב שהמחזור החודשי מתחיל להשתנות בעקביות שלו, בכמות ואיכות הדם, בתסמינים פיזיולוגיים ובשינוי ראשוני של הגוף. אולי תחילתם של גלי חום, עור הנרתיק עשוי להתחיל להרגיש דק יותר, שינוי בחשק המיני ואפילו קצת בלבול ופחד מהעתיד, כמו גם הרגשת הקלה לחלק מהנשים.


שלב ב' - מנופאוזה

גיל המעבר נקבע לאחר שחלפה שנה ללא דימום. הגוף ממשיך להשתנות, אנו עלולות לראות עליה במשקל או להחזיק שומן באזורים שונים בגוף, יובש בשיער ו / או בנרתיק. חלקנו יחווה גלי חום חזקים יותר, שנת לילה מופרעת, דכדוך, שינויים במצב הרוח, פחד, תחושת אבל, חוסר ודאות ושאלות לגבי הדרך קדימה, שאלות משמעות ותכלית.

כל אלה הם 'חומר אורגני' שאנו יכולים לעבד, לעכל ולצמוח ממנו.


שלב ג' - פוסט מנופאוזה

מסמן את סוף התהליך, למרות שאני לא חווה את זה כך; אני רואה בזה תנועה מתמשכת של התפתחות והתהוות.

הגוף מוצא איזון חדש בקצב שלו. אם נקבל את הסימפטומים ונבחר ללמוד מהם, לאמץ אותם כחלק מהצמיחה הרגשית, נרגיש קפיצה עצומה בהתבגרות שלנו, בחוסן שלנו ובאופן בו אנו חוות, מתקשרות עם העולם כפי שהוא ותורמות להתפתחותו לא מתוך פחד אלא על מתוך אחריות ואהבה.


החוכמה הנשית הדרושה במאה ה-21, היא פחות במציאת מזון, אלא בנטילת אחריות, להתבגרות שלנו ופיתוח ראייה מקיפה וכוללנית התומכת בריפוי מערכות העולם.


שאת בוחרת באומץ לרפא את פנימיותך את כבר מנהיגה אמיצה, את כבר חלק מהשינוי, את השינוי.


זו הייתה מתנה עבורי לעבור את השינוי הזה ובו בזמן להיות עדה לתהליך.

זה יהיה כבוד ללוות גם אותך, לאורך דרכך.




אם בא לך לשמוע עוד

צרי איתי קשר.


40 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page